מדע על בר?! היום ב30.04.2012

מדעני מכון ויצמן למדע יגישו ב-30 באפריל: מדע על הבר.

מדעני המכון יגיעו ל-50 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב, ויספרו לבליינים, בלשון שווה לכל נפש על השאלות הפתוחות ועל החדשות האחרונות מחזית המדע.

זה יקרה ביום שני, 30 באפריל, בשעה 20:30. 50 מדענים בכירים
  ותלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-50 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב וישוחיום שני, 30 באפריל, בשעה 20:30. 50 מדענים בכירים ידונו עם הבליינים, באופן לא רשמי ובשפה ידידותית, על השאלות המדעיות הפתוחות, על ההתרגשות המלווה כל תגלית, ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע.

האם ייתכנו מציאויות מקבילות? מה יעלה בגורל היקום? כיצד נוצרו החיים? האם אפשר ליצור מוח מלאכותי? האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה? האם אפשר – והאם נעז – להאיץ את האבולוציה? כיצד המוח זוכר את ריחות ילדותנו? אלה רק מעט מהשאלות שמדעני המכון ידונו בהן עם הבליינים בבארים.

מדע בתערוכה
בערב האירוע תיפתח בגלריה "דניאל" (רוטשילד 27) תערוכה "עולמות מקבילים" שתבטא את העובדה שהעולם "שלנו", הוא לא יותר מדרך אחת, אפשרות אחת לראות את "פני הדברים". אם מתבוננים לעומקים אחרים, בסדרי גודל שונים, במהירויות מסוימות, בטווח גלים אחר, ובטמפרטורות שונות, אפשר להבחין בקיומם של עולמות אחרים, המתקיימים בעת ובעונה אחת – אם כי במישורי קיום אחרים – עם המציאות שלנו. הדימויים המוצגים בתערוכה זו אינם עבודות אמנות, וגם אינם מוצגים דידקטיים. הם הדרך שבה המדענים מנסחים לעצמם – באופן חזותי – את התובנות החדשות שלהם באשר לארגון הפנימי של העולמות המקבילים, והחוקים השולטים בהם.

האירוע יתקיים בברכת עיריית תל-אביב ובשיתוף עם "טיים אאוט תל-אביב", בית-הספר חמד"ע, ומותג הוויסקי בושמילס

אלו הנושאים של ההרצאות על כוס בירה.

ועל זה נאמר בגמרא:

 ״לעולם ילמד האדם קודם לפני שיהנה״

אחרי שכבר למדתי מה ההבדל בין הנאה לסיפוק, אוכל להבין שהנאות צריכות להיות קטנות שמלוות סיפוקים גדולים המביאים אושר  גדול ושלווה :)) "המדע בבר" הינה אחת מדוגמאות הלא.

נשיא מכון ויצמן, פרופ' דניאל זייפמן מרצה בפאב על האפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ במסגרת אירועי בירה, מדע ומצב רוח בשנת 2010.

 נושאי השיחות עם מדעני מכון ויצמן ומיקומן

. פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע .1
רדיו EPGP, שד"ל 7
מדע, יופי, ורווח כלכלי
מדוע לא כדאי לכוון בדייקנות אל המטרה אם רוצים להגיע אליה? מה קורה במוחו של מדען ברגע ההמצאה? האם פתרון יפה הוא גם נכון? איך קרה שמשוואות מתמטיות מצליחות לתאר את העולם? ואיך למקסם רווחים מהשקעות במדע? נשיא מכון ויצמן למדע מציע מידע פנים על מנועי הצמיחה של הכלכלה העולמית.

.  אלון ולנר2 .
אליעזר, בן יהודה 186
דרווין במבחנה: על אבולוציה מואצת ועל אנזים שמפרק גז עצבים
ההתפתחויות הדרמטיות בתחום הביולוגיה המולקולרית וההנדסה הגנטית מאפשרות כיום ליצור תנאים בהם מתרחשת אבולוציה מואצת של מולקולות ביולוגיות בתוך מבחנה. עקרונות האבולוציה הטבעית – קיומן של מוטציות אקראיות, ומנגנון סלקציה אשר בורר את המוטציות המועילות, ומשמר אותן – הן למעשה "אלגוריתם טבעי", אותו אפשר לרתום לשימושים ביוטכנולוגיים ורפואיים. השיחה תציג מחקרים בגישת "האבולוציה המכוונת", המאפשרים פיתוח אנזימים יעילים – כמו אנזים המסוגל לנטרל גז עצבים בדם, וכן הבנה טובה יותר של מנגנונים אבולוציוניים.

3 . ענת ארזי
אוגנדה, סימטת בית הבד 5
"ועוד הלילה חי…" – על שינה, ריח וזיכרון
גם בזמן שאנו ישנים, המוח ממשיך להיות פעיל. מה בדיוק המוח עושה בזמן שאנחנו ישנים? כיצד השינה משפיעה על הזיכרון? האם אנו יכולים ללמוד מידע חדש במהלך השינה? ומה הקשר בין כל זה לבין חוש הריח?

. פרופ' איתן גרוס 4
אוויטה, יבנה 31
מדוע תאים מתאבדים?
כאשר תא מזדקן, מפסיק לתפקד, סובל מנזקים או עלול להפוך לסרטני, נכנס לפעולה מנגנון מיוחד שמטרתו לשים קץ לחייו לפני שיגרם נזק חמור עוד יותר לגוף כולו. ליקויים במנגנון עשויים לגרום למחלות: במקרים של סרטן, לדוגמה, התאים אינם מתאבדים כדרוש, ואילו במחלות כמו אלצהיימר ושבץ יוצא המנגנון מכלל שליטה. פרופ' גרוס חוקר לעומק את הגנים והחלבונים המוציאים לפועל את ההתאבדות התאית, במטרה להבין את הקשר בינה לבין תהליכים אחרים המתבצעים בתא, ולאתר נקודות מתאימות לטיפול תרופתי.

. פרופ' אברי בן זאב 5
הגילדה, אחד העם 64
תאים נודדים בזרם הדם
כיצד ומדוע תאי סרטן מתחילים לנדוד, בדרכם ליצירת גרורות? כיצד אפשר למנוע מהם לצאת למסע ההרסני? חדשות ועדכונים אחרונים מחזית המאבק בין המדענים לתאים הקטלניים.

יש עוד 45 נושאים המרתקים. למדנו על נגישות וזמינות של מידע.

אני שואלת : מדע על הבר?! ועונה: כן, בכל מקום וכל הזמן צריך ללמוד. ידע זה כוח!    

http://www.hayadan.org.il/science-on-bar-100412/

כולנו מוזמנים.

"ישראל תחנך את פינלנד"

ב17.04.12 קראתי כתבה בידיעות אחרונות . הכותרת החזירה אותי מספר חודשים אחורה. באותם החודשים, מורים, הורים, סטודנטים ותלמידים דיברו על מערכת החינוך בפינלנד, היתה כתבה בערוץ 10, יצא סרט וכולם נענעו בראשם " איזה יופי! איזה פלא!" כולם רוצים חינוך כמו בפינלנד. מורים-הורים ,סטודנטים ותלמידים. זה ברור מדוע: אין שיעורי בית, כמעט אין מבחנים, יש הצלחה רבה של השגים – כולם מרוצים!

http://www.themarker.com/career/1.570880

וכאן אני רואה כותרת "ישראל תחנך את פינלנד". מה זה? מדובר על שיטת לימוד של פרופ' פוירשטיין שמבוססת לא על לימוד תוכן-אלא על הקניית אסטרטגיות למידה ודרכי חשיבה.

כותבת הכתבה תמר טרבלסי-חדד טוענת ששיטת הלימוד הייחודית אשר צמחה בארץ תופעל בקרוב במערכת החינוך המתקדמת והנחשבת בפינלנד.  הם מצאו לנכון  ליישם תוכנית להקניית כישורי חשיבה ולמידה שפיתח חתן פרס ישראל פרופ' ראובן פוירשטיין. ומה עם מערכת החינוך שלנו?

 לא היה כתוב. התחלתי את חיפושיי ברשת.

נדהמתי מהתוצאות. פרופ' ראובן פוירשטיין   מאמין כי אפשר לטפל באוטיסטים, בפגועי מוח ובלוקים בתסמונת דאון ולהגיע עמם לתוצאות מדהימות . פרופ' ראובן פוירשטיין הוא אחד מאנשי החינוך פורצי הדרך המוכרים בעולם . אז למה דווקא מערכת החינוך בישראל לא מחבקת אותו?

מתוך http://www.themarker.com/career/1.570880

מערכת החינוך הישראלית, לעומת זאת, לא משלבת באופן שוטף ונרחב את שיטת הלמידה של פוירשטיין. "עד אמצע שנות ה-90 לימדו את השיטה ב-1,350 כיתות בישראל, כולל בבתי ספר מיוחדים.הייתה

השפעה על רמת התפקוד של הילדים באופן עמוק הרבה יותר ממה שמוכנים להודות. יש לשיטה מחקרים שבהם הוכחות שלא רק התלמיד השתנה, אלא בעיקר המורה.

אני שואלת האם זה לא מתסכל שדווקא בישראל לא מקבלים את השיטה?

לפי דעתי זה משונה. השיטה הזאת יכולה להיות חשובה לכל ילד וילד. מורים ממרכז פרוישטיין מגיעים לאלה אשר זקוקים לה במיוחד, אך היו צריכים לאמץ אותה כאן כתוכנית דגל. מדברים על שינוי וחדשנות ובפועל ממשיכים ליישם תוכניות מיושנות.

בשנים האחרונות ישנו שינוי בגישה הדטרמניסטית שדגלה שתאי המוח אינם משתנים. לעומת  זאת הגישה החדשה טוענת שהמוח הוא החלק בגוף המשתנה יותר מכל יתר חלקי הגוף. פעילות פיזית מעצבת את השרירים והפעילות השכלית מעצבת את המוח.

"לבני אדם יש יכולת לשנות את עצמם באמצעות לימוד" בטוח ומנסה לשכנע את האחרים הפרופסור.

" לפני שנים דיברתי על כך שיבוא יום ואדם יוכל לבחור לעצמו את הגנים שישלטו בחייו. המוח מעוצב על ידי הרוח ויש לכך משמעות אדירה. זה מעלה את שאלת הבחירה החופשית של האדם. הוא יכול לבחור את מבנה חשיבתו ואת אישיותו".

ידוע שאנחנו חיים בעידן הטכנולוגיה והידע הקודם לא יעזור לנו, אם לא נכשיר את עצמנו לקלוט ולעבד את המידע החדש.

התיאוריה נכונה גם לאנשי התעשייה והחשיבה, ולכל אדם אשר חייב להסתגל למצבים חדשים. פוירשטיין מסביר כי אנשי המרכז העבירו הדרכות ל-220 חברות גדולות בצרפת כולל חברת החשמל, רשות הדואר, חברות הרכב פיז'ו ורנו וחברת הצמיגים פירלי, שהיו חייבות לשנות את הטכנולוגיה ואת דרכי הייצור שלהן. "מדובר באנשים ברמה גבוהה, ואנחנו התבקשנו להתאים אותם ליכולת החדשה". גם טייסי חיל האוויר הישראלי עוברים הדרכות לפי השיטה כדי לשפר ביצועים. http://www.themarker.com/career/1.570880

לצד תיאוריית ההשתנות הקוגנטיבית, פיתח פוירשטיין את תיאוריית הלמידה המתווכת, השמה דגש על כך שהמורה אינו רק צינור אשר מעביר מידע או מיומנות,  אלא הוא  הגורם המתווך את המציאות. על פי התיאוריה, המורה הוא הגורם האחראי לכך שהתלמיד יבין את המשמעות של התופעות שהוא רואה, והוא יוצר אסטרטגיות למידה ומעודד תהליכי חשיבה אצל התלמיד.

למדתי בקורס של ד''ר שרה  כי כאשר יש צורך יש למידה משמעותית. למידה על מנת ללמד.
שונות היא דבר טבעי ונורמלי.
כולנו שונים באופן טבעי זה מזה.
קיים רצף טבעי וכולנו נמצאים במקום כלשהו על הרצף זה.
על כן לא ניתן להגדיר בצורה חדה מיהו נורמלי ומי לא.
לא ניתן לדבר על ממוצע בין אנשים ולא ניתן להתייחס לשונות כאל טעות, או סטייה מהממוצע. 

אני שואלת איך מגיעים לתובנות כאלה ואחרות ? לפרופ' פוירשטיין תלמידו של פיז'ה  ויונג.נוצר צורך ללמוד ולגלות משהו בניגוד לתיאוריות הפסיכולוגיות המקובלות.

אני כותבת את הרשומה בערב יום השואה והגבורה. בחיפושיי על שיטתו של הפרופ' אני מוצאת  הסבר מעין הגיע הצורך העז שלו ? הצורך הזה נוצר אצל הפרופ' אחרי השואה, כלומר אז הוא היה כבן 22 במחנה עבודה ברומניה. לאחר המלחמה הוא היה מורה לילדי רחוב שעברו את הטראומות הקשות של המלחמה . הצורך של פורישטיין היה ששום ילד לא ילך לאיבוד. הצורך הזה יצר את האמונה.

התיאוריה הזאת היום הינה בעלת השפעה רבה מאוד על תהליכי החשיבה ותהליכי הלמידה. הלמידה המתווכת זהו החלק המהותי בתיאוריה זאת.

אני מאמינה כי יבוא הזמן ומערכת החינוך בישראל תחנך את מערכות החינוך בעולם כמו שכל העולם נדהם ממוחו המופלא של הפרופסור.

יום עיון "התקשוב: הים ומחר"

ב02.04.12 השתתפתי ביום עיון "התקשוב: היום ומחר" שנערך במסגרת לימודים לתואר שני במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. התרשמותי מיום עיון זה הייתה רבה. היה מאוד מעניין כפי שהובטח על ידי ד''ר גילה קורץ. ההרצאות היו קצרות אך מלאות תוכן מעניין.

על פרופ' דוד חן שמעתי הרבה, וזו היתה הפעם הראשונה בה שמעתי אותו. לראות ולשמוע אותו מדבר זו חוויה אמיתית. הוא אמר שצריך חינוך בלי סימני קריאה ועם הרבה שאלות. הוא דיבר על מורכבותו של החינוך והיופי שבזה, על חיפוש פתרונות, תשובות לשאלות, שינוי מטרותוהתחדשות.

מר עומר קפלן, המייסד מיזמים הקשורים לצעירים, הציג פרויקט מוצלח בנושא רובוטיקה .  (לגו) נושא זה מעורר בי סקרנות. לגו זהו המשחק האהוב בגני. הוא דוגל בגישה שאומרת  שמורה טוב - "זה שכעוגן  נמצא בסביבת התלמידים."

ד''ר אורית דבידוב-אונגר הדגישה את החשיבות של חינוך לערכים. היא דיברה על חיפוש הפתרון של בעיות מורכבות של חינוך במאה ה-21. היא טוענת כי הפתרון אינו נמצא ביישומי הטכנולוגיה, אלא בערכים. אני כל כך מסכימה עם עמדה זו. היו דברים אשר התייחסו למשמעות המורה.

. הדבר המרכזי הינו כי להגדרת ערכים ישנה חשיבות רבה.מקצועיות, שיתופיות, מחוייבות והעצמה אישית – אוטונומיה, בחירה, והשפעה.

נדהמתי לראות ולשמוע בוגרי מגמת תקשוב ולמידה אשר דיברו על הבעיות "שבשטח". על הפער הדיגיטלי, על השונות, על הצרכים המיוחדים, על ההצלחות, על החדשנות ועל השינוי שחל. הרי ברור לכולנו שאנחנו רק בתחילתה של מהפכה בחינוך.

לפני שהתחלתי ללמוד היו לי הרבה שאלות, ספקות ותהיות. עכשיו יש לי עוד יותר.

הדבר מאוד מחזק ומעודד שערכים זה משהו אשר  נשאר עם כל החדשנות שבחינוך.

אני עוסקת בגיל הרך. משמעות המבוגר חשובה פי כמה לילד הרך. הוא מתחיל לגלות ולחקור עולם. סגנון הלמידה, הצרכים, והאינטלגנציה של כל ילד שונים ויחודיים. הדגש על הערכים הוא חשוב ביותר. מה שזורעים בגיל הרך ישא פירות בגיל ההתבגרות.

אני משוכנעת שתהליך השינוי בחינוך הוא התהליך מתמשך, הדורש שינוי תפיסה, מיומנויות טכנולוגיות, ומשאבים. יום זה היה היום המשמעותי ביותר בכל התהליך הלימודיי עד כה. כולי תקווה שימים רבים  כאלה לפניי.