לוח חכם

http://www.youtube.com/watch?v=wOhb4n4ADbM

ההטמעה הושבתה לפי בקשה

ההטמעה הושבתה לפי בקשה

http://www.youtube.com/watch?v=RmhdKQ3m9d4
טכנולוגיות המידע והתקשורת נכנסו בתוקף לכל תחומי חיינו. לפיכך, מערכת החינוך מציבה דרישות ומטרות חדשות לחינוכו והכשרתו של הדור הצעיר כמו גם גישות חדשות, אשר אמורות לתרום לשינוי השיטות המסורתיות, והעצמה. הדבר בא לידי ביטוי בתוכנית התקשוב הלאומית. כתוצאה מכך, מורים יצירתיים, המבקשים להתעדכן בחידושים בתחום, עליהם לחקור את השימוש והיישום של טכנולוגיות המידע החדש בפועל. השימוש בטכנולוגיה בגנים יכול לשדרג את התהליך החינוכי, לשפר את יעילותו ולהניע את הילדים בפעילויות חיפוש, ולימוד מובחן על פי המאפיינים האישיים של הילדים. ידוע כי בגיל הרך המוח מתפתח בקצב מהיר מאוד והרגלי למידה הנרכשים בגיל זה הינם משמעותיים ומשפיעים .


בקורס עקרונות עיצוב סביבה מתוקשבת של ד''ר אתי כוכבי אנו כסטודנטים יושבים פעורי פה. זה כל כך אינטראקטיבי. זוהי חוויה בלתי נשכחת לעקוב אחרי פעילותה של המרצה ושליטתה בשני לוחות חכמים בו זמנית.

מהו לוח חכם?
חשוב לציין כי ללוח זה שמות רבים הן בעברית והן באנגלית.
לוח חכם , לוח אינטראקטיבי, לוח לבן, ובאנגלית SMART BOARD ,StarBoard TeamBoard ועוד.

שימוש בלוח חכם בגן הילדים מאפשר להפוך את החינוך לגיל הרך לאטרקטיבי ומרגש יותר. כלים אינטראקטיביים ומולטימדיה אשר מטרתם הינה לעורר ולעודד אותם לרכוש ידע חדש. לוח אינטראקטיבי משפר באופן משמעותי את הצגתו של מידע חינוכי, אשר יכול להגביר את המוטיבציה של הילד. שימוש בטכנולוגיות מולטימדיה (צבעים, גרפיקה, קול, וידאו ,אנימציה) מאפשר לדמות מצבים וסביבות שונות, לעודד את הפעילות הקוגניטיבית והמוטורית של התלמידים ולחזק את הלמידה.

כלי לימוד אינטראקטיביים כגון לוחות אינטראקטיביים ומחשבים יהפכו לכלי מצוין באבחון והערכה של ילדים. תרבות המידע איננה רק שליטה במיומנויות מחשב, אלא גם רכישה של רגישות מוסרית, אסתטית ואינטלקטואלית. העובדה שהילדים יכולים בקלות לרכוש באופן מעורר קנאה מיומנויות של עבודה עם מגוון רחב של חידושי מחשב ואלקטרוניקה, אך ללא ספק, חשוב שהם לא יפכו לתלויי מחשב, אלה נבוני תקשורת אנושית רגשית, משמעותית, ומלאת הערכים.

"הלוח הלבן בכתה, משנה באופן עקבי את גישת המורה והשימוש שלו בהוראה באמצעות סביבת הוראה מקוונת"( רותם א, 2008)

ניסיון מעשי של מספר גננות הראה כי שימוש בכלי למידה אינטראקטיביים מאפשר לארגן למידה באופן אינטנסיבי ויעיל , לקדם יצירתיות אצל ילדים באמצעות צילום, אובייקטים עם קול, גרפיקה ממוחשבת, לפעיל מעורבות ילדים בתהליך הלמידה.

"תפקיד הטכנולוגיות אינו מתמצה בגיוון ובהעשרת ההוראה למידה תפיסה ששלטה עד כה אלא בקידום, בתמיכה, בזימון ובאפשור פרדיגמת למידה אחרת" (רותם א, 2008).

אישית אני מאוד מתלהבת מהעיצובים , החידושים, והגאדג'טים אך יש לזכור כי בדומה לחידושים הקודמים יש התלהבות מטכנולוגיה עם פוטנציאל פדגוגי עצום אך במשך הזמן, לאחר ההתלהבות הראשונית הכלי נזנח. עלות מול תועלת הינו נושא בפני עצמו. הדילמה היא האם כדאי כי יהיה לוח אחד או 5-6 מחשבים אישיים?

הנני חשה כי חל תהליך של שינוי התפיסה המקצועית כמו גם האישית, בניהול ההוראה בגן, כמו גם בעיבוד המידע האישי ומקצועי.

מקורות:

רותם, א', ואבני, ע', 2008. נוף הידע של המורה המקוון וצרכי פיתוחו המקצועי מדרג ליישום הוראה ולמידה מקוונים, בתוך: "סביבת למידה מקוונת, מאמרים, הרצאות ועוד".

היסטוריה של התפתחותה של למידה מרחק

"לעולם אל תתייחס אל לימודיך כאל חובה אלא כהזדמנות מעוררת קנאה ללמוד ולדעת את השפעתו המשחררת של היופי בתחום הרוח. לשם אושרך שלך ולתועלת הקהילה שבתוכה תעבוד בעתיד."

(אלברט איינשטיין)

ברשומה זו ברצוני לכתוב על היסטוריה. הפעם ההיסטוריה של  הלמידה המתוקשבת. איך ומתי היא התחילה? כיצד התפתחה? האם הדבר הינו טוב או רע?

במושגי הפדגוגיה והטכנולוגיה אנו עוסקים ודנים רבות בכל הקורסים. למידה הינו הצורך הפנימי של בני אנוש אשר הוכחות לכך נמצאו במערות האדם הקדמון  אשר  למד, תיעד, ותכנן .

מהי למידה?   למידה הינה שינויים, אשר חלים בנו בעקבות התנסויות שונות. שינויים אלה יאפשרו לנו בעתיד לפעול באופן אחר מזה שפעלנו קודם. (  ד''ר אורית כהן ודנה פרידמן)    

מהי למידה  מתוקשבת ?

למידה מתוקשבת היא למידה נתמכת במקורות מידע מרוחקים המקושרים אל הלומדים באמצעות תקשורת מחשבים. ניצול הערך הטכנולוגי  ללמוד בכל זמן ובכל מקום.

לראשונה  למידה מרחוק החלה במאה ה -19 ונעשתה בעיקר באמצעות תכתובת הדואר המסורתית. הטופס הראשון של למידה מרחוק עבד בעיקר בזכות המאמצים של סטודנטים שעבדו על חומרים מודפסים, אשר קיבלו בדואר מהאוניברסיטה. עם התפתחות הטכנולוגיה מוסדות חינוך החלו לחפש יישום אפשרי של למידה מרחוק. עם זאת, השימוש העיקרי של הטכנולוגיה היה מוגבל לתמונות וקטעי סרטים, אשר בשנת 1910 ווידאו. לשימוש רחב יותר של הטכנולוגיה היו עלויות עצומות של ייצור חומרי למידה חדשים.

בשנת 30 של המאה הקודמת, תכניות רדיו חינוכיות נכשלו, שוב בגלל עלויות גבוהות מדי. יחד עם זאת בארצות הברית היו השקות של תוכניות חינוכיות וערוצי טלוויזיה. בשנות ה-40, הפיתוח של הטכנולוגיה בחינוך נעצר. משנות ה-50  רואים כי דברים טכנולוגיים וחינוכיים עולים בקנה אחד, והם יכולים לעבוד ביחד. במשך כמעט 60 שנה לאחר מלחמת העולם השנייה , רדיו וטלוויזיה שימשו בהצלחה בחינוך, לתת לתלמידים את האפשרות ללמוד לקראת תוכנית אישית וגמישה יותר. שנות ה-90 אפשרו  לצרוב תקליטור עם חומר, בדיקות ומידע נחוץ אחר. זה עזר לאוניברסיטאות להפוך את תהליך הלמידה ליעיל יותר - CD-ROM מכיל שפע של מידע לא רק בפורמט טקסט, אלא גם בפורמט האודיו ווידאו.

הרעיון של-World Wide Web  בבעלותו של טים ברנרס לי של-CERN, המעבדה האירופית חלקיק בפיזיקה – חלק לא הגיוני במשפט. תשתמשי במילות הקישור המתאימות כדי לקשר אותו לתחילת המשפט. האינטרנט כבר היה קיים, אבל ברנרס לי הפך אותו ?חסרות מילים או מילות קישור עבור מסמכים אינטראקטיביים. הופעתו של הדפדפן הראשון באינטרנט בשנת 1991 הרחיבה מאוד את טווח משתמשי האינטרנט.

מדוע צריך לעבור על  (להטמיע) טכנולוגיית מידע בחינוך?  ישנן מספר סיבות למעבר:   מידע זול, נגיש, עדכני, מיידי .הנני מקווה כי רשומה זו סיפקה  הבנה משמעותית של השלבי ההתפתחות הלמידה המתוקשבת.

מקורות: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13558 מטח

ויקיציטות  אלברט איינשטיין

חינוך קדם יסודי בפינלנד לעומת חינוך קדם יסודי בישראל

חינוך קדם יסודי בפינלנד לעומת חינוך קדם יסודי בישראל.


אפשר בביטחון מלא לומר ששמה של ארץ "אלף האגמים " עבור פינלנד מעט מיושן. לא, כל האגמים במקום, אבל שמה החדש של פינלנד, המדינה המובילה בחינוך, בהקשר של המצב הנוכחי הוא הרבה יותר רלוונטי. פינלנד כבר הוכיחה בעולם כי NOKIA-מחברת הגיעה עתה למשהו יותר. חינוך .יותר מכל דבר אחר.


נכתב כבר הרבה על מערכת החינוך בפינלנד. ברשומה זו אתייחס לחינוך קדם יסודי בפינלנד מכוון שזה התחום אשר אני עוסקת בו כ20 שנה בישראל.


ידוע לי כי לא מומלץ לכתוב בבלוג משהו אישי, אך בכל זאת. בת דודתי גרה בפינלנד והיא סיפרה לי על הגן ילדים אשר מבקר בנה.


"מעון היום העירוני ממוקם בלב ליבה של עיר קטנה. הבניין מחובר עם בית הספר. החל מ גיל 4 ילדים לומדים את הכישורים הנדרשים בבית הספר בצורה של משחק. העיצוב הפנימי מאוד מעניין . בכל חלל יש מספר חדרים קטנים, המזכיר לי מבנה כוורת, יש בארץ כאלה שם לרשותם של ילדים עומדים שולחנות עבודה, משחקים דידקטיים, הרכבות, ספרים, בובות , מחשבים. בגן 20-26 ילדים, אך למידה והקנייה מתקיימות בקבוצות קטנות . הצוות מורכב משלוש : שתי גננות וסייעת . כל גננת אחראית על תחום מסוים של התוכנית. הדגש על התוצרים של הילדים .יש תערוכות של תוצרים משותפים ואישיים".

בפינלנד ישנה תוכנית הערכת תלמידים, המשקפת את היעילות של החינוך בגן . מעריכים לא ידע תיאורטי, אלא יכולתם של תלמידים לנתח, להסיק מסקנות. כלומר, נכונות להיכנס לחייהם הבוגרים כידוע, תמיד צריך משהו לפתור. לדוגמה, לא שואלים את הילדים כמה מהר הרכבת נוסעת מנקודה א 'לנקודה ב', ולא מציעים לקרוא קטע מהספרים הקלאסיים, מציעים להם לקרוא עמודה בעיתון או אפילו לוח זמנים של רכבת. התלמיד נאלץ ליישם את הידע הנצבר מניסיון יומיומי, ולהשתמש בו בכדי לבחור מתוך מגוון של פתרונות נכונים. בסביבת המורים ישנו מונח - החובה המוסרית פדגוגית לשמור על תוצאות טובות.


אתייחס לתקשוב בגן הילדים. בפינלנד בגן ישנו לוח אינטראקטיבי, על הנושא ואמצעי הלמידה ארחיב ברשומה הבאה.

כרגע אביט על מה שיש בגן ילדים בישראל- תקשוב . הנושא האהוב והכאוב. הטמעת המחשב בגן-הילדים ובהכשרת כוח האדם . ככל שמתפתחת הטכנולוגיה נחשפים ילדים בבית למגוון כלים טכנולוגיים והאינטרנט. לפי סלומון (1997) מדובר בשיטפון של מידע. שאלות שצריך לבחון בעקבות כניסת האינטרנט הן:


האם יש לאפשר לילדים בגילאי הגן להשתמש באינטרנט? מה הן האפשרויות ובאילו דרכים?


יוגב, (1999). מערכת החינוך צריכה לבדוק האם טכנולוגיית האינטרנט מתאימה לגני-הילדים ולעשות שימוש מושכל וביקורתי בכלי זה.


שאלות רבות עולות וחשוב לדון בכל הנושאים הללו, כדי שהכשרת הגננות במכללות להכשרת מורים תותאם לכך בצורה המרבית.


היום, בשנת 2012 ממשיכים לשאול שאלות ולדון על תקשוב בגן. אם בעבר היו ספיקות אם להכניס מחשב לגן היום כבר כולם יודעים ששימוש מושכל בטכנולוגיה תומך בפדגוגיה ואיכות תהליך הלמידה.


צריך להוקיר כי בישראל ישנה עשייה חינוכית פורייה בחינוך הקדם יסודי . ישנם גם תוצרים. צר לי כי בגן ילדים בישראל 30-35 ילדים וגננת אחת אשר אחראית על כל התחומים יחד עם סייעת אחת. צר לי שבמקרים רבים מבנים מבחינה ארכיטקטונית לא הולמים לצרכים של הילדים והצוות.


בניסיון למצוא מסמכים המסבירים את הרציונל של מספר רב של ילדים בגן, כיתה נתקלתי במסמך אשר מציג נתונים עדכניים על המספר הממוצע של תלמידים בכיתה וכן על שיעור הכיתות שבהן יותר מ-32 תלמידים בכיתה ויותר מ-35 תלמידים בכיתה – נתונים מסוף שנת הלימודים הקודמת תשע"א.


בשלב זה עדיין אין הסכמה בין משרד החינוך למשרד האוצר על היקפה של תוכנית החומש לבינוי כיתות לימוד בשנים 2016–2012מתוך מסמך מרכז המחקר והמידע.


אני משוכנעת שמוטלת חובה לפתח בילדים את היכולת להתמודד עם קשיים, אתגרים והצלחות. חובה לפתח בילדים את היכולת ללמידה עצמית. חובה לפתח בילד את יצר הסקרנות. חובה לפתח בילדים ערכים, נורמות התנהגות בחברה , בקבוצה ובמשפחה. חובה להקנות לילדים מטען תרבותי ולאומי . חובה לנצל את מגוון הכלים הטכנולוגים אשר מציע העולם הדיגיטלי על מנת לתמוך בפדגוגיה ובשילוב הזה להשיג את המטרות. אאמץ את המונח הפיני של חובה מוסרית פדגוגית לשמור על תוצאות טובות. ואוסיף כי ניתן לעשות זאת באמצאות הטכנולוגיה.

                                                                                                                         

מקור : סלומון, ג' (1997). "מיחשוב החינוך: השאלות שעל הפרק",

                                                                                             

                                   סביבת הלמידה בחו''ל

 סביבת הלמידה בארץ

                                                                                                 

ההכרזה ההיסטורית: נמצאו ראיות לקיומו של "החלקיק האלוהי"

"חלקיק קטן במאיץ, צעד גדול לאנושות." בקורס מחקר מתקדם בחינוך  של דייר יונה מילר למדתי מהו מדע, הכרתי את עקרונות החשיבה המדעית. הבנתי כי ניתן לפתור בעיות  באמצעות גישה מדעית וגם לא מדעית. במצגת של ד''ר יונה מילר בשיעור הראשון ישנה הגדרה של מדע. מדע - תחום של פעילות אנושית, שמטרתו פיתוח שיטתיות תיאורטית של ידע אובייקטיבי על המציאות. בסיס של פעילות זו היא לאסוף ראיות מדעיות של עדכון  מתמשך שיטתי, ניתוח ביקורתי, ועל בסיס זה, סינתזה של ידע מדעי או הכללה חדשה, אשר לא רק מתארת את תופעות הטבע הנצפות, אלא גם מאפשר לנו לבנות יחסי סיבה ותוצאה כמו גם לחזות את התוצאה.  במסגרת הקורס למדנו כי הגישה הכמותית אומרת שיש הסבר מדעי גם לתופעות טבע וגם לתופעות הקשורות בבני אדם ובסופו של דבר אם יהיו לנו מספיק כלים משוכללים נוכל לתת את ההסבר המדויק והיחיד לתופעות שאנחנו בעצם חוקרים.  למדתי כי הטענה האומרת כי יש או אין אלוהים  אינה אמפירית מכיוון שהיא טענה שלא ניתן לאסוף את הנתונים לגביה ולכן לא ניתן להוכיחה. אך לאור האירועים שקרו לפני מספר ימים ( בוזון היגס) אני מאשרת לעצמי להוסיף בינתיים.  ידוע שהמחקר המדעי הנו תהליך , שמטרתו למצוא תשובה לבעיה שהחוקר הציב לעצמו.  החוקר האנגלי היגס הציב לעצמו כמטרה למצוא את החלקיק החסר.  מדענים מכל העולם  חיפשו את החלקיק  החסר. בניסיון להבין מדוע בעולם המדע תגלית זו כל כך חשובה, נאלצתי לחפש ברשת. החיפוש היה לא קל.מסה של חומר הכוללת כתבות, מאמרים, ארצות וסרטונים .הבנתי שבוזון זה כמו בורג קטן אשר הודות לו כולנו קיימים.

צוות מאיץ החלקיקים בשוויץ הכריז על כך שיש בידיו ראיות לקיומו של הבוזון של היגס - "חלקיק האלוהים", אשר מהווה את אישור המודל הסטנדרטי של הפיזיקה שמסביר כיצד נוצר היקום. http://www.news1.co.il/Archive/001-D-303329-00.html

מהו בכלל בוזון היגס? מהי מסה?  מהו זמן? מהו שדה? ומהי משמעות התגלית? ואיך אני יכולה לתרגם את הידיעה כדי להיחשב יודעת ומבינה את משמעות ההכרזה ההיסטורית?

מדובר על ההתקדמות  בהבנה של האנושות  את הטבע. את החלקיקים, כמובן, אי אפשר לראות, אולם אפשר למדוד את עקבותיהם - וזה בדיוק מה שעשו במאיץ CERN(מחקר גרעיני), כשהטיסו במהירות האור אלומות פרוטונים זו לעומת זו וגרמו להתנגשותם. העקבות הצביעו על קיומו של חלקיק חדש.

האם הוא באמת החלקיק האלוהי? האם הוא מעיד על קיום האל? לא. (בינתיים).

המדע של היום נראה כמו נס לבני-אדם שחיו רק לפני שלוש מאות שנים.

חוקר ישראלי פרופ' עילם גרוס אמר כי "זה היום הגדול בחיי. מאז היותי סטודנט, בשנות ה-80, אני מחפש את ה"היגס"

אני מאמינה בכוחה של האנושות לשפר את מצבה. מאמינה בסקרנות ללא גבולות שדוחפת קדימה מדענים, מהנדסים ובעצם את כל בני-האדם. מאמינה שהעתיד יהיה טוב יותר, כל עוד נמשיך לפעול לשם  כך. מאמינה  שגם בבוזון היגס, כי בעוד חמישים שנים, מועד הגילוי שלו עשוי להיזכר כיום בו הכל השתנה. ואם כך יהיה, הרי שהוא באמת ראוי לכינוי שניתן לו בתקשורת: החלקיק האלוהי.

"הון האנושי מתחיל בגן"

היום  3.7.2012, י"ג בתמוז תשע"ב השתתפתי בכנס החמישי של מרכז דע-גן: חינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בגן: תמורות ואתגרים במרכז וואהל  אוניברסיטת בר-אילן. מבקשת להודות לכל מארגני האירוע. ההרצאות היו מלאי  תוכן, גיוון  ומשמעות. אני גאה ומתרגשת לקחת חלק מהעשייה החינוכית  במערכת.
אני נזכרת שבחודש מרץ, בביקורו של שר המדע והטכנולוגיה בגן ילדים, לכבוד יום המדע הלאומי (החל ב-14 מרץ) אמר ש"הון האנושי מתחיל בגן" .

 פסל א. איינשטיין (וושינגטון) צילום מרינה פילימונוב
ה-14 במרץ, יום הולדתו של א. איינשטיין,  הוכרז כיום המדע הלאומי.

                       

הנכם מוזמנים לצפות החל מדקה 11.40

   

 שר המדע פרופ' דניאל הרשקוביץ' בשיחה מרתקת  עם פרופ'  דני שכטמן חתן פרס נובל בכימיה.  

פרופ' דן שכטמן טוען שעתיד המדע בישראל מתחיל בגן הילדים וחייבים להשקיע בגני הילדים כי ניצני המדע, החקר, הגילוי והחשיבה מתחילים שם.

 פרופ' שכטמן טוען שהחינוך המדעי חייב להתחיל מגיל הגן. צריכה להיות תשתית חינוכית, כלכלית, טכנולוגית ומדעית בגן הילדים מתנסים, משחקים, שואלים, חוקרים מגלים וכאשר מגיעים לבית הספר ממלאים חוברות ודפי משימה. הסקרנות, שאלת השאלות, חשיבה ביקורתית, לוגית ויצירתית בפעמים רבות נבלמת. 

 פרופ' דני שכטמן מדבר (בסימן קריאה !) על צורך הכשרת המורים אשר יקדמו את הילדים וישמרו על הרצף ההתפתחותי, ויחנכו את הדור החדש של מהנדסים, מדענים, חוקרים ויזמים בעלי חשיבה ביקורתית, לוגית  ויצירתית. מסכימה ומזדהה עם דבריהם של הפרופסורים.