קוראים

יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

רשומה האחרונה!?




רשומה האחרונה ?!


מאז ומעולם הייתה מלאכת הכתיבה מלאכתם של סופרים, של עיתונאים ושל בלשני השפה. עם התפתחות עידן האינטרנט נפתחה אפשרות הכתיבה לקהל רחב וחדש, וזאת באמצעות ניהול בלוגים וכתיבתם. http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2012/April/news5.htm

אם היו שואלים אותי לפני כשנה מה דעתי על אפשרות כתיבת בלוג, הייתי עונה בספונטניות :"אני מוותרת על האפשרות הזאת, היא אינה מתאימה לי, זה לא בשבילי, קשה לי, אני לא יודעת ועוד הרבה נימוקים למה לא !"
היום אני שואלת את עצמי: מדוע רציתי לוותר על האפשרות של כתיבת בלוג באינטרנט?
אני מודעת שביישנות ומופנמות הינן תכונות המפריעות לי לעמוד על זכויותיי, עוצרות מלפתח קריירה ההולמת את כישרונותיי. אין ספק שכל זה שייך לתסריטי העבר, להיסטוריה המשפחתית שלי, להשפעות, למסרים, ולתרבות שקיבלתי.
האם העובדה ,שאני מבינה ומודעת, מספיקה בכדי לשנות את הרגלי ההתנהגות, את צורת החשיבה על עצמי, על תעסוקתי, ועל העולם? במקום "מדוע? " אשאל "מה ניתן לעשות היום לפתרון הבעיה?"

כרגע כאשר נתבקשתי לכתוב את הרשומה האחרונה אני חושבת כמה טוב שלא ניתנה לי האפשרות שלא לכתוב בלוג. קיבלנו הוראה ברורה ומפורטת מד''ר גילה קורץ, לכתוב כל שבוע רשומה אחת. לא ארחיב על השבועות הקשים מלאים תסכול, יאוש ואכזבה. רק עכשיו אני מבינה כי כתיבה בבלוג היא תהליך צמיחה איטי המבוסס על חוויות אישיות הנבחנות מחדש באמצעות לימוד עצמי ולמידה משמעותית. המודעות העצמית ממילא צומחת, באופן טבעי והדרגתי, תוך כדי לימוד בשינויי תפיסה והעמדה. תהליך כתיבה זה נתן לי הזדמנות בעת ובעונה אחת ליישם את המיומנויות אשר רכשתי בקורסים שונים (כלים מתוקשבים, מחקרים מעניינים, מאמרים מדעיים.)
כל רשומה הייתה למידה חדשה בעלת משמעות, אתגר לניסוי, שינוי, גירוי, כלי למציאת הדרך. הדרך אינה מסתיימת בקורסים, אלא היא מסע מלא הרפתקאות, אתגרים, כישלונות והצלחות.

ההוראה הייתה לכתוב בלוג מקצועי, שכותבים אותו מורים, וחולקים בו מידע, דעות ורעיונות. אני חושבת שהודות לכתיבת הבלוג השתנתה תפיסתי הן במישור המקצועי והן במישור האישי.

                               אני מודה על רעיון כתיבת הבלוג, מודה לשותפים בלימודים, ולמרצים הנפלאים.







יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

ללמד מיליארד סינים טרנד לימודי האנגלית בסין






בקורס ההיבטים הגלובליים של התקשוב ( ד''ר חגית מישר טל ) נחשפנו למושג הכפר הגלובלי אשר הנו מונח שטבע חוקר התקשורת מרשל מקלוהן בשנת 1959 בספרו "הגלקסיה של גוטנברג" אשר יצא לאור בשנת 1962. מקלוהן טבע את המונח בכדי להגדיר את האופן בו משפיעה תקשורת ההמונים על תחומי עניינם ועל אופן התייחסותם של בני-אדם זה לזה, בהופכה אנשים רחוקים ומנותקים זה מזה ברחבי העולם שותפים בתחומי העניין והגברת הצריכה החדשותית שלהם בזכות כלי תקשורת ההמונים המעבירים בו זמנית או בתוך זמן קצר מידע, חדשות ובידור לציבור רחב ברחבי העולם. (ויקיפדיה)

גלובליזציה באה לידי ביטוי בכל תחומי חיינו ובשפה האנגלית בפרט. תהליך הגלובליזציה של האנגלית הנו נושא למחקרים מרובים. בראשית העשור השני של המאה ה-20 נערך בארץ במגזר היהודי מאבק מר ביחס לשפת ההוראה בארץ בגני הילדים, בבתי הספר ובאוניברסיטה. במאבק זה היו מעורבים מורים ותלמידים תומכי העברית מצד אחד ותומכי הגרמנית מצד שני. המאבק התייחס לגרמנית, דבר המעיד כי באותה תקופה מעמדה של האנגלית כשפה בינלאומית עדיין לא היה חזק.

כעת השפה האנגלית הפכה להיות שפה גלובלית. מילים מהשפה האנגלית חודרות לתוך השפה העברית, במיוחד ע"י אנשי תקשורת המרבים להשתמש במונחים מהשפה האנגלית. ניתן לראות את ההשפעה של הגלובליזציה והאמריקניזציה במיוחד על שמות של מותגים או עסקים. כאשר במקום להציג את שם העסק בעברית, הוא מוצג בשמות לועזיים. אך זה בארץ.

ברצוני להתייחס לתופעה הדי חדשה ללימוד אנגלית בסין בקרב ילדים על ידי מורים ישראלים. משקלה של השפה האנגלית בחיים של הסינים הולך וגובר. כבר יותר מעשר שנים שהילדים הסינים מתחילים ללמוד אנגלית החל מכיתה ב'. אך רמת הלימוד ורמת השליטה בשפה האנגלית הנם נמוכים. הסינים מודעים לבעייתיות, ופועלים במרץ לצמצם את הפער.


מדובר על המורים הישראלים המלמדים את הסינים לדבר באנגלית.


הכתבה במעריב http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/264/110.html מתייחסת לנושא זה באופן תיאורי בלבד. ברצוני לבדוק סוגיה זאת בצורה רחבה יותר ברשומה האחרת. התופעה הנה דוגמא מובהקת כיצד אנשים רחוקים ומנותקים זה מזה ברחבי העולם שותפים בתחומי העניין והצריכה שלהם מוצאים פתרונות לבעיות, ויוצרים רעיונות חדשים.



"סטאטוס" מפייסבוק אל הבמה






טכנולוגיית המחשוב הביאה לשינויים מהותיים בתחומים רבים בחיינו. הרפואה, ההנדסה, התעשייה, התקשורת, עולם העסקים וחקר החלל השתנו ללא הכר בעשור האחרון. עולם האומנות הפלסטית אינו יוצא מן הכלל.
הפעם אשתף אתכם בהתרשמויותיי מהצפייה בלהקת הריקוד קמע. הוזמנתי למרכז סוזאן דלל למחול למופע "סטאטוס" . שם הלהקה הינה מילה מאוד נפוצה בימינו . היצירה "סטאטוס" עוסקת בממשק בין העולם המציאותי והעולם הווירטואלי" (עכבר העיר). הרקדנים על הבמה שאפו ליצור אינטימיות ולהגשים חלומות בעולם אשר דמיון ומציאות כמעט בלתי נפרדים . עם העלילה תמיד אפשר להסכים או לחלוק ואפילו יש מי שיאמר כי יש בבחירה זו טעם פגום, אך הפעם התוכן פחות העסיק אותי, כאשר נדהמתי לגלות מהו הקונספט החדש: המוסיקה, האורות, המקרן, התמונות, התנועה והוידאו ארט כל אחד בנפרד והשילוב ביניהם הם אשר הביאוני לכתיבת רשומה זאת.

פייסבוק, צ'אט, אייפון, לייק, פרצוף שמח, וול, סמס - אלה הם רק חלק מהמושגים אשר מרחפים בחלל .קשה לתאר ולשקף את המתרחש על הבמה. נדמה לי כי היצירה הינה מיוחדת וכי לא רק חובבי הז'אנר יהינו ממנה.
ההשראה העיקרית של הכוריאוגרף הם החיים עצמם. "אני גם בוחר חומרי השראה ייחודיים לכל יצירה ויצירה שלי על פי הנושא שלה: ב'סטטוס', ההשראה באה מגלישה בצ'אט ובפייסבוק, וכל אמצעי התקשורת שמשכו אותי לכיוון של צבעים עזים, דמויות על הקצה וקינקיות לעומת רומנטיקה". ההשראה באה מהבלט הקלאסי הרווי בפירואטים, ובהנפות רגליים מרשימות.
התאורה וכל אביזרי ההקרנה למיניהם שזרו רבדים נוספים של משמעות אסתטית ביצירה.
הבמה הפכה לרגעים למסך מחשב, דרכו נדרשים הצופים לנסות ולמקם את עצמם. קטעי הווידאו ארט תמכו בכוריאוגרפיה. באחד הקטעים הוקרנו פניהם של הרקדנים על הקיר האחורי. המפגש הזה, אשר התאפשר בזכות הקולאג', יצר תחושה של קרבה וריחוק, ואותם הדמויות אותם ראינו בתנועה פתאום הזכירו תמונות פרופיל בפייסבוק.

לסיכום. אני מסכימה עם האמירה כי השימוש בפייסבוק הפך לחלק בלתי נפרד מחיי הצעירים. אני סבורה כי המשך החקר של תופעת הרשתות החברתיות כשבראשן עומדת פייסבוק, יאפשר להבין לעומק את "דור הרשת" בישראל. על יתרונותיה וחסרונותיה של פייסבוק נכתב ונאמר רבות. בישראל הגולשים מבלים את שעות רבות מזמנם ברשתות החברתיות, כאשר הישראלים מובילים את טבלת השימוש עם כ- 10.7 שעות בחודש בממוצע.( ויקיפדיה)
המסקנה הינה לנצלן שעות רבות אלה המועברות בפייסבוק באופן יעיל להעצמת הפרט ולהעצמת החברה הישראלית בכלל ולהימנע מההשפעות וההשלכות השליליות על דור ההמשך. מאפייני הפייסבוק חשובים בהיבט החינוכי. קיים פוטנציאל בפלטפורמת הפייסבוק לצורכי למידה, ליצירת סביבות למידה חדשות, תוך התחשבות בהבדלים בין-אישיים, התפתחותיים ובין-המינים, דתות, ומגזרים. הדוגמה המובהקת לכך הינה הקורס שלנו.
אני דוגלת בעמדה " מלמידה להבניית ידע וטכנולגיהת תומכת בפדגוגיה." ומאמינה שפייסבוק הינו כלי אשר ניתן למלא בתוכן ואנו הלומדים בקורס עדים לכך וזוכים להזדמנות להתנסות בתהליך הזה. תודה.













יום שלישי, 21 באוגוסט 2012

" 6 מילים " היפרטקסט. מלמידה להבניית ידע טכנולוגיה תומכת בפדגוגיה


6 מילים

הרשומה הזו מיוחדת בארכה ובתכנה .
באחד מהשיעורים  מרצה אורחת גילי אלון  מנהלת  האתר עמלנט בהצגתה של האתר דיברה על יתרונותיו  של היפרטקסט.  הנושא מאוד סיקרן אותי והעלה בי רעיון  לכתוב סיפור "אישי"  ב6 מילים

יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

אמנות דיגיטלית


קיץ חם בחוץ. בחיי השגרתיים  אני רגילה לצאת עם המשפחה ו"להטעין סוללות" לקראת השנה הבאה, וללמוד דברים חדשים המעניינים אותי. בגללם או הודות ללימודי אין באפשרותי "לטעון את הסוללות " בדרך הרגילה, האנלוגית, אך ישנה דרך דיגיטלית. ימים ארוכים אני ב"חיפושים" אחרי ה"חומר" הרלוונטי . למען האמת הלכתי לאיבוד לא פעם אחת. הפעם "הגעתי" למקום שכל כך התגעגעתי אליו -  תערוכות האמנות וגיליתי לעצמי אמנות אחרת. בעקבות המהפכה הטכנולוגית, חלו שינויים דרמטיים בכל תחומי הפעילות האנושית, כולל בתחום האמנות.
האמנות דיגיטלית  הינה תמונה, קטע וידאו, מוסיקה, או שילוב של שניהם, באמצעות המחשב.  אמנות דיגיטלית נולדה בשנות ה -60 של המאה העשרים. עבור המחשבים בפעם הראשונה נעשה שימוש לא רק עבור מחשוב אלא גם בשביל  היצירתיות.
היצירות הראשונות של האמנות הדיגיטלית אשר נוצרו על ידי האמנים אשר בעצמם יצרו את התוכנות, אשר לפי אלגוריתמים מסוימים יצרו ציורים. התמונות הדיגיטליות הראשונות וקטעי הווידיאו היו בשחור לבן. עם התפתחותה של טכנולוגיית המחשב הופיעו יצירות המופת בצבעים.
איור של ילד בן- ה3 ב I-PAD  ואו קולאג' בAdobe Photoshop  רישומים  על  Wacom Tablet קליפים ב      
Movie    פסי מוזיקה  -כולם יצירות אמנות דיגיטליות.
כיום, אמנות דיגיטלית נגישה לכולם, ואת הדור  האחרון של המחשבים הניידים, הטלפונים החכמים, והטאבלטים  מאפשרים לכל אחד להיות יוצר מגיל צעיר מאוד!
ברור כי  אין ספור אפשרויות של יצירתיות   הנוצרות בתחום החדש  המתפתח במהירות  בתחום האמנות הדיגיטלית  .
איך נראות יצירות אמנות דיגיטלית? הנה כמה דוגמאות:
יצירת אומנות הנראית כתלת ממדית, המשלבת מספר שכבות של ציור דיגיטלי. ישנו שימוש במשחקי אור וצל כמו גם בגווני כחול השונים, היוצרים עומק ותחושה כי התמונה הינה מורכבת ממספר שלבים, ואף נדמה כי ישנה תנועה מסוימת.









"cinemagraphs"
 קובץ GIF
עבודות אמנות  של צמד אמנים : צלם אופנה ג'יימי בק  ומעצב קווין בורג



http://www.flickr.com/photos/38253079@N03/5298434182/
ציור של ילד בן ה-3 i-pad


פרקטל





                               



ספר היפרטקסטואלי ג'ונתן ספרן פוייר Tree of Codes



לאחרונה לא יוצא לי לקרוא הרבה  ספרים .  אך ורק מאמרים, כתבות, ורשומות  ההסבר הנו  פשוט חוסר זמן כדי ללכת לספריה. הלימודים ממלאים את כל זמני . חשבתי לרכוש לעצמי ספר דיגיטלי ואפילו "הכנתי שיעורי בית" איזה  מהקיימים בשוק הכי כדאי. נזכרת כעת כיצד ד"ר גילה קורץ  בהתלהבות רבה הציגה את נושא הספרים הדיגיטליים  . דבר זה הינו די חדש, ושונה מהרגיל. בקורסים שונים הרבה  מהזמן והמקום מוקדש לשינוי וחדשנות בחינוך.

"הרעיון והצורך לשנות ולחדש את פני החינוך מלווים את החברה עוד מסוף המאה התשע-עשרה. בחלק מן המקרים המתועדים נעשה ניסיון לבחון רעיונות חדשים באופן אמפירי, הלכה למעשה. במקרים אחרים הייתה מטרת השינוי שאפתנית יותר -- לחולל שינוי רחב ומקיף של מערכת החינוך כולה" (9). דוד חן בין חזון להיגיון: על אסטרטגיות שינוי וחדשנות בחינוך

ברשומה הקודמת שיתפתי אתכם על הסרטון כסביבת למידה מתוקשבת . הסרטון עסק בנושא "לידת" הנמלה, כעת אשתף אתכם כיצד "נולד" הספר.  הנני משתפת אתם במפגש חוויתי עם הספר ההיפר-טקסטואלי. אך זה שלמדנו בקורס, איננו ספר דיגיטלי, הינו ספר "חתוך".

סופר יהודי אמריקאי ג'ונתן ספרן פוייר   בשנת 2010 הוצאי לאור ספר " עץ קודי" Tree of Codes

 כדי ליצור את האפקט של המשחק, טיפוסי לספרות פוסט-מודרנית השתמש פוייר בחיתוכים של העמודים . מספר הערכים של הטקסט המקורי, מתרחב, עקב היווצרות העלילה של הקורא. בכל פעם שפותחים את הספר קוראים את הכתוב מחדש. גיבור הספר הנו האמן  והסופר היהודי ברונו שולץ  עוד לפני כתיבת הספר  פוייר החליט כי ספר זה יהיה ניסיוני.

לפי דעתי ספר זה מעניק תחושה עמוקה של משמעות,  שכבות שניתן לקרוא פעמים רבות, כאשר בכל פעם ניתן יהיה לגלות משהו חדש. כל אחד מהדפים מכיל מספר עשרות מילים. השטח הנותר הנו חור אשר דרכו רואים את הדף הבא והדף מאחוריו. כתוצאה מכך, הקורא צריך ללמוד כיצד לבודד את מה שראה מעומס של מילים ואותיות, ולאחר מכן הוא יוכל לקרוא את הספר, ולהבין את משמעותו . כמובן קהל היעד הם הקוראים המנוסים, המבינים והמעריכים. אני חייבת לציין כי מלכתחילה היצירות של פוייר תמיד היו  בעלות משמעות עמוקה מאוד.


כעת  הנני עוברת תהליך שינוי תפיסה הן במישור האישי והן במישור המקצועי. לפי דעתי ספרים מסוג זה  אמורים לעודד תהליכי חשיבה מסדר גבוה, רעיונות  יצירתיים ו"יציאה מהקופסא".

ברור לי שמדובר על יצירת אמנות לא רק מבחינה ספרותית אלא  גם מבחינה אמנותית. הספר מעורר הרבה רגשות, תהיות, ספקות, ושאלות. הדבר עונה באופן מדיוק על הדרישות של היום  לחנך אדם לחשוב אחרת   

 כדי להחזיק את הספר  בידיים נדרשת זהירות ועדינות, כי הכריכה הרכה מוסיפה לשבריריות של מהדורה זו של תחרה.

הנני מציעה שלושה סרטונים, כאשר בראשון פוייר בעצמו מספר על רעיונות  והשני תגובתם של האנשים על צורתו המשונה של הספר. השלישי הנו תאור כיצד נולד הספר.











יום שבת, 4 באוגוסט 2012

יוטוב כסביבת למידה מתוקשבת





ברשומה זו אשתף אתכם כיצד ניתן להשתמש בסרטון יוטוב כפעילות מתוקשבת בהוראה. סרטון לימודי המציג תהליך באופן חזותי- דינמי אינטראקטיבי.
הסרט Birth of an Ant    עוסק בנושא  גלגול החיים של הנמלה ובפרט  בקיעתה מהגולם ויחסי הגומלין אשר מתרחשים בקן שהנם ייחודים, מסקרנים ומעניינים ביותר. החיים בקן הנמלים לרוב נסתרים מעיני האדם ולכן נושא הסרט מהווה תחום ידע מופשט. לפיכך המחשת המציאות המתרחשת בקן הנה מהותית בהוראת הנושא כמו גם מאפשרת לילדים לראות את כל התהליכים, ולצפות בקצב האירועים המתרחשים בקן על מנת להבין את תהליך הלידה ויחסי הגומלין בין דיירי הקן. תמונות התקריב הנן מדהימות ומראות כיצד הנמלה באה לעולם.
הסרט מולווה ביצירה מוזיקלית,  דרמטית אשר מגבירה את החוויה וההתרגשות .
הסרט קיים בשתי גרסאות:

·         גרסה ארוכה  (10 דקות)שמומלצת לצפייה בבית או בצפייה חלקית (קטעים מסוימים) בכיתה
·         גרסה מקוצרת (3 דקות) לצפייה בכיתה

מקצוע : מדעים- חקר מדעי
ניתן להשתמש בסרטון להוראת נושא המדעים בכל שכבות הגיל מגן חובה עד כיתה יב.
*בנוסף ניתן להשתמש בסרטון בשיעורי חברה בכדי להמחיש מיומנויות חברתיות כגון  יחסי גומלין, עזרה הדדית וכו' תוך מתן דגש והתחשבות באפיונים התפתחותיים, ושונות בינאישית בין התלמידים.


 מטרה פדגוגית: הדמיית מציאות שלא ניתן לצפות באופן אחר, תוך כדי המחשה ברורה,      דינמית, ממוקדת וחווייתית.
מושגים מהסרטמושגים בתחום הרבייה ביצה, גולם, זחל, חדרים בתוך הקן
מושגים חברתיים: ארגון עצמי, שיתוף פעולה, עזרה הדדית.
מיומנויות הנלמדות במהלך צפייה בסרט  מיומנויות חשיבה ולמידה, מיומנויות רצף. מיומנויות חקר : הסקת מסקנות, שאילת שאלות, מיומנויות יצירתיות  העלאת השערות. 


לפי דעתי השימוש במגוון רב של המחשות מהווה סתירה פדגוגית, מכיוון שמצד אחד זה מאפשר להקיף את התוכן הנלמד, אך מצד שני גורם לעומס קוגניטיבי, והופך את התהליך הלימודי למבלבל ואפילו מאיים. ידוע כי לילדים בגיל הרך תפיסה אגוצנטרית קונקרטית, הם אינם מסוגלים להתמקד במספר רב של פריטים בו זמנית. 
בעזרת הסרט הזה תוכל המורה / גננת להעביר פעילויות מרתקות ומסקרנות תוך כדי הצצה וירטואלית לקן הנמלים ולימוד נושא מופשט זה בצורה דינמית, מוחשית ומובנת.
ברצוני להוסיף כי אני וחברתי אינה פלוטוב העברנו את הפעילות בגן ילדים בהצלחה רבה