קוראים

יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

רשומה האחרונה!?




רשומה האחרונה ?!


מאז ומעולם הייתה מלאכת הכתיבה מלאכתם של סופרים, של עיתונאים ושל בלשני השפה. עם התפתחות עידן האינטרנט נפתחה אפשרות הכתיבה לקהל רחב וחדש, וזאת באמצעות ניהול בלוגים וכתיבתם. http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/2012/April/news5.htm

אם היו שואלים אותי לפני כשנה מה דעתי על אפשרות כתיבת בלוג, הייתי עונה בספונטניות :"אני מוותרת על האפשרות הזאת, היא אינה מתאימה לי, זה לא בשבילי, קשה לי, אני לא יודעת ועוד הרבה נימוקים למה לא !"
היום אני שואלת את עצמי: מדוע רציתי לוותר על האפשרות של כתיבת בלוג באינטרנט?
אני מודעת שביישנות ומופנמות הינן תכונות המפריעות לי לעמוד על זכויותיי, עוצרות מלפתח קריירה ההולמת את כישרונותיי. אין ספק שכל זה שייך לתסריטי העבר, להיסטוריה המשפחתית שלי, להשפעות, למסרים, ולתרבות שקיבלתי.
האם העובדה ,שאני מבינה ומודעת, מספיקה בכדי לשנות את הרגלי ההתנהגות, את צורת החשיבה על עצמי, על תעסוקתי, ועל העולם? במקום "מדוע? " אשאל "מה ניתן לעשות היום לפתרון הבעיה?"

כרגע כאשר נתבקשתי לכתוב את הרשומה האחרונה אני חושבת כמה טוב שלא ניתנה לי האפשרות שלא לכתוב בלוג. קיבלנו הוראה ברורה ומפורטת מד''ר גילה קורץ, לכתוב כל שבוע רשומה אחת. לא ארחיב על השבועות הקשים מלאים תסכול, יאוש ואכזבה. רק עכשיו אני מבינה כי כתיבה בבלוג היא תהליך צמיחה איטי המבוסס על חוויות אישיות הנבחנות מחדש באמצעות לימוד עצמי ולמידה משמעותית. המודעות העצמית ממילא צומחת, באופן טבעי והדרגתי, תוך כדי לימוד בשינויי תפיסה והעמדה. תהליך כתיבה זה נתן לי הזדמנות בעת ובעונה אחת ליישם את המיומנויות אשר רכשתי בקורסים שונים (כלים מתוקשבים, מחקרים מעניינים, מאמרים מדעיים.)
כל רשומה הייתה למידה חדשה בעלת משמעות, אתגר לניסוי, שינוי, גירוי, כלי למציאת הדרך. הדרך אינה מסתיימת בקורסים, אלא היא מסע מלא הרפתקאות, אתגרים, כישלונות והצלחות.

ההוראה הייתה לכתוב בלוג מקצועי, שכותבים אותו מורים, וחולקים בו מידע, דעות ורעיונות. אני חושבת שהודות לכתיבת הבלוג השתנתה תפיסתי הן במישור המקצועי והן במישור האישי.

                               אני מודה על רעיון כתיבת הבלוג, מודה לשותפים בלימודים, ולמרצים הנפלאים.







יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

ללמד מיליארד סינים טרנד לימודי האנגלית בסין






בקורס ההיבטים הגלובליים של התקשוב ( ד''ר חגית מישר טל ) נחשפנו למושג הכפר הגלובלי אשר הנו מונח שטבע חוקר התקשורת מרשל מקלוהן בשנת 1959 בספרו "הגלקסיה של גוטנברג" אשר יצא לאור בשנת 1962. מקלוהן טבע את המונח בכדי להגדיר את האופן בו משפיעה תקשורת ההמונים על תחומי עניינם ועל אופן התייחסותם של בני-אדם זה לזה, בהופכה אנשים רחוקים ומנותקים זה מזה ברחבי העולם שותפים בתחומי העניין והגברת הצריכה החדשותית שלהם בזכות כלי תקשורת ההמונים המעבירים בו זמנית או בתוך זמן קצר מידע, חדשות ובידור לציבור רחב ברחבי העולם. (ויקיפדיה)

גלובליזציה באה לידי ביטוי בכל תחומי חיינו ובשפה האנגלית בפרט. תהליך הגלובליזציה של האנגלית הנו נושא למחקרים מרובים. בראשית העשור השני של המאה ה-20 נערך בארץ במגזר היהודי מאבק מר ביחס לשפת ההוראה בארץ בגני הילדים, בבתי הספר ובאוניברסיטה. במאבק זה היו מעורבים מורים ותלמידים תומכי העברית מצד אחד ותומכי הגרמנית מצד שני. המאבק התייחס לגרמנית, דבר המעיד כי באותה תקופה מעמדה של האנגלית כשפה בינלאומית עדיין לא היה חזק.

כעת השפה האנגלית הפכה להיות שפה גלובלית. מילים מהשפה האנגלית חודרות לתוך השפה העברית, במיוחד ע"י אנשי תקשורת המרבים להשתמש במונחים מהשפה האנגלית. ניתן לראות את ההשפעה של הגלובליזציה והאמריקניזציה במיוחד על שמות של מותגים או עסקים. כאשר במקום להציג את שם העסק בעברית, הוא מוצג בשמות לועזיים. אך זה בארץ.

ברצוני להתייחס לתופעה הדי חדשה ללימוד אנגלית בסין בקרב ילדים על ידי מורים ישראלים. משקלה של השפה האנגלית בחיים של הסינים הולך וגובר. כבר יותר מעשר שנים שהילדים הסינים מתחילים ללמוד אנגלית החל מכיתה ב'. אך רמת הלימוד ורמת השליטה בשפה האנגלית הנם נמוכים. הסינים מודעים לבעייתיות, ופועלים במרץ לצמצם את הפער.


מדובר על המורים הישראלים המלמדים את הסינים לדבר באנגלית.


הכתבה במעריב http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/264/110.html מתייחסת לנושא זה באופן תיאורי בלבד. ברצוני לבדוק סוגיה זאת בצורה רחבה יותר ברשומה האחרת. התופעה הנה דוגמא מובהקת כיצד אנשים רחוקים ומנותקים זה מזה ברחבי העולם שותפים בתחומי העניין והצריכה שלהם מוצאים פתרונות לבעיות, ויוצרים רעיונות חדשים.



"סטאטוס" מפייסבוק אל הבמה






טכנולוגיית המחשוב הביאה לשינויים מהותיים בתחומים רבים בחיינו. הרפואה, ההנדסה, התעשייה, התקשורת, עולם העסקים וחקר החלל השתנו ללא הכר בעשור האחרון. עולם האומנות הפלסטית אינו יוצא מן הכלל.
הפעם אשתף אתכם בהתרשמויותיי מהצפייה בלהקת הריקוד קמע. הוזמנתי למרכז סוזאן דלל למחול למופע "סטאטוס" . שם הלהקה הינה מילה מאוד נפוצה בימינו . היצירה "סטאטוס" עוסקת בממשק בין העולם המציאותי והעולם הווירטואלי" (עכבר העיר). הרקדנים על הבמה שאפו ליצור אינטימיות ולהגשים חלומות בעולם אשר דמיון ומציאות כמעט בלתי נפרדים . עם העלילה תמיד אפשר להסכים או לחלוק ואפילו יש מי שיאמר כי יש בבחירה זו טעם פגום, אך הפעם התוכן פחות העסיק אותי, כאשר נדהמתי לגלות מהו הקונספט החדש: המוסיקה, האורות, המקרן, התמונות, התנועה והוידאו ארט כל אחד בנפרד והשילוב ביניהם הם אשר הביאוני לכתיבת רשומה זאת.

פייסבוק, צ'אט, אייפון, לייק, פרצוף שמח, וול, סמס - אלה הם רק חלק מהמושגים אשר מרחפים בחלל .קשה לתאר ולשקף את המתרחש על הבמה. נדמה לי כי היצירה הינה מיוחדת וכי לא רק חובבי הז'אנר יהינו ממנה.
ההשראה העיקרית של הכוריאוגרף הם החיים עצמם. "אני גם בוחר חומרי השראה ייחודיים לכל יצירה ויצירה שלי על פי הנושא שלה: ב'סטטוס', ההשראה באה מגלישה בצ'אט ובפייסבוק, וכל אמצעי התקשורת שמשכו אותי לכיוון של צבעים עזים, דמויות על הקצה וקינקיות לעומת רומנטיקה". ההשראה באה מהבלט הקלאסי הרווי בפירואטים, ובהנפות רגליים מרשימות.
התאורה וכל אביזרי ההקרנה למיניהם שזרו רבדים נוספים של משמעות אסתטית ביצירה.
הבמה הפכה לרגעים למסך מחשב, דרכו נדרשים הצופים לנסות ולמקם את עצמם. קטעי הווידאו ארט תמכו בכוריאוגרפיה. באחד הקטעים הוקרנו פניהם של הרקדנים על הקיר האחורי. המפגש הזה, אשר התאפשר בזכות הקולאג', יצר תחושה של קרבה וריחוק, ואותם הדמויות אותם ראינו בתנועה פתאום הזכירו תמונות פרופיל בפייסבוק.

לסיכום. אני מסכימה עם האמירה כי השימוש בפייסבוק הפך לחלק בלתי נפרד מחיי הצעירים. אני סבורה כי המשך החקר של תופעת הרשתות החברתיות כשבראשן עומדת פייסבוק, יאפשר להבין לעומק את "דור הרשת" בישראל. על יתרונותיה וחסרונותיה של פייסבוק נכתב ונאמר רבות. בישראל הגולשים מבלים את שעות רבות מזמנם ברשתות החברתיות, כאשר הישראלים מובילים את טבלת השימוש עם כ- 10.7 שעות בחודש בממוצע.( ויקיפדיה)
המסקנה הינה לנצלן שעות רבות אלה המועברות בפייסבוק באופן יעיל להעצמת הפרט ולהעצמת החברה הישראלית בכלל ולהימנע מההשפעות וההשלכות השליליות על דור ההמשך. מאפייני הפייסבוק חשובים בהיבט החינוכי. קיים פוטנציאל בפלטפורמת הפייסבוק לצורכי למידה, ליצירת סביבות למידה חדשות, תוך התחשבות בהבדלים בין-אישיים, התפתחותיים ובין-המינים, דתות, ומגזרים. הדוגמה המובהקת לכך הינה הקורס שלנו.
אני דוגלת בעמדה " מלמידה להבניית ידע וטכנולגיהת תומכת בפדגוגיה." ומאמינה שפייסבוק הינו כלי אשר ניתן למלא בתוכן ואנו הלומדים בקורס עדים לכך וזוכים להזדמנות להתנסות בתהליך הזה. תודה.